לדלג לתוכן

ביאור:ישעיהו ח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

ישעיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו (מהדורות נוספות של ישעיהו ח)


'עמנו אל' נולד, ומתווסף לו השם 'מהר שלל חש בז' לרמוז שבקרוב אשור יגרשו את ארם ושומרון

א וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי: "קַח לְךָ גִּלָּיוֹן גָּדוֹל, וּכְתֹב עָלָיו בְּחֶרֶט אֱנוֹשׁ בכלי כתיבה, בכתב שברור לכל: לְמַהֵר שָׁלָל חָשׁ בַּז שמהרה יבוא יום השלל והביזה. ב וְאָעִידָה לִּי עֵדִים נֶאֱמָנִים אני אמנה עדים על כתיבתך, אֵת אוּרִיָּה הַכֹּהֵן וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּן יְבֶרֶכְיָהוּ". ג וָאֶקְרַב אֶל הַנְּבִיאָה אשתו של ישעיה, וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן כמסופר בפרק הקודם, שקראה לו עמנו-אל, וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי: "קְרָא שְׁמוֹ שם נוסף: 'מַהֵר שָׁלָל חָשׁ בַּז'. ד כִּי בְּטֶרֶם יֵדַע הַנַּעַר קְרֹא 'אָבִי וְאִמִּי', יִשָּׂא יסחבו הסבלים אֶת חֵיל עושרה של דַּמֶּשֶׂק ארם וְאֵת שְׁלַל שֹׁמְרוֹן לִפְנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר בתהלוכת נצחון של מלך אשור עליהם. {ס}

אך לאחר מכן אשור יתקיפו גם את יהודה (כי יהודה העדיפו את ארם וממלכת ישראל) אך לא יחסלו את יהודה לגמרי

ה וַיֹּסֶף יְהוָה דַּבֵּר אֵלַי עוֹד לֵאמֹר: ו "יַעַן כִּי מָאַס הָעָם הַזֶּה יהודה אֵת מֵי הַשִּׁלֹחַ המים הזורמים ממעין הגיחון (ר' נקבת השילוח), משל למלכות בית דוד הַהֹלְכִים לְאַט המנהיגים את העם במתינות (יותר מדי במתינות לדעתם), וּמְשׂוֹשׂ אֶת ושמחים לקראת רְצִין וּבֶן רְמַלְיָהוּ. ז וְלָכֵן הִנֵּה אֲדֹנָי מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם אֶת מֵי הַנָּהָר נהר פרת הגדול (כנגד תלונתם על זרימתם האיטית של מי השילוח) הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים, אֶת מֶלֶךְ אַשּׁוּר, וְאֶת כָּל כְּבוֹדוֹ חילו, וְעָלָה עַל כָּל אֲפִיקָיו הנהר יעלה ויציף את כל יובליו וְהָלַךְ עַל כָּל גְּדוֹתָיו מעבר לגדות שלו. ח וְחָלַף בִּיהוּדָה, שָׁטַף וְעָבַר, עַד צַוָּאר המים יהיו עמוקים ויגיעו עד צואר האנשים. ובנמשל: יהודה כמעט "תטבע" יַגִּיעַ, וְהָיָה מֻטּוֹת כְּנָפָיו כאן מתואר רוחבו של צבא אשור, כפרישת כנפיו של עוף דורס מְלֹא רֹחַב אַרְצְךָ, עִמָּנוּ אֵל אתה, יהודה, שהובטח לך שה' יהיה עימך (על ידי הרמז בשם שניתן לבנו של ישעיהו) בסוף תנצל מאשור. {ס}

אשור ינסו להכניע את יהודה אך לא יצליחו, בעזרת ה'

ט רֹעוּ השברו עַמִּים צבאות אשור וָחֹתּוּ והתנפצו, וְהַאֲזִינוּ כֹּל מֶרְחַקֵּי אָרֶץ בכל רחבי הארץ (על נפילת אשור), הִתְאַזְּרוּ וָחֹתּוּ גם אם תתאמצו (להלחם ביהודה) אתם תשברו, הִתְאַזְּרוּ וָחֹתּוּ. י עֻצוּ עֵצָה - וְתֻפָר, דַּבְּרוּ דָבָר - וְלֹא יָקוּם, כִּי עִמָּנוּ אֵל. {ס}

הזהרו שלא למרוד במלך ובה' ותזכו להגנה מאויביכם

יא כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֵלַי כְּחֶזְקַת הַיָּד כאשר התחזקה עלי יד הנבואה, וְיִסְּרֵנִי הוכיח והזהיר אותי מִלֶּכֶת בְּדֶרֶךְ הָעָם הַזֶּה, לֵאמֹר: יב "לֹא תֹאמְרוּן קֶשֶׁר מרד (אל תצטרפו לכל הצעה למרד) לְכֹל אֲשֶׁר יֹאמַר הָעָם הַזֶּה קָשֶׁר, וְאֶת מוֹרָאוֹ האיומים של מארגני המרד לֹא תִירְאוּ וְלֹא תַעֲרִיצוּ תפחדו. יג אֶת יְהוָה צְבָאוֹת - אֹתוֹ תַקְדִּישׁוּ, וְהוּא מוֹרַאֲכֶם וְהוּא מַעֲרִצְכֶם אותו תעריצו. יד וְהָיָה הקב"ה לְמִקְדָּשׁ יקדש אתכם, וּלְאֶבֶן נֶגֶף ולאבן מכשילה לאויביכם וּלְצוּר מִכְשׁוֹל לִשְׁנֵי בָתֵּי יִשְׂרָאֵל אפרים ויהודה, לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ וה' יטמין מלכודות להגן על לְיוֹשֵׁב יְרוּשָׁלָ͏ִם. טו וְכָשְׁלוּ בָם באבן, בצור ובפח רַבִּים אויבים רבים וחזקים, וְנָפְלוּ וְנִשְׁבָּרוּ וְנוֹקְשׁוּ וְנִלְכָּדוּ". {ס}

נבואות ישעיהו ישמרו גם לדורות הבאים, וכך גם הרמז בשמות ילדיו

טז "צוֹר קשור תְּעוּדָה את נבואתך ושמור אותו לזמן ארוך, חֲתוֹם סגור תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי בתלמידך. תן להם לשמור את כתבך, כך שגם אם נבואתך לא תתקיים בימיך, היה בטוח שתתקיים בעתיד". יז וְחִכִּיתִי לַיהוָה הַמַּסְתִּיר פָּנָיו מִבֵּית יַעֲקֹב, וְקִוֵּיתִי לוֹ. יח הִנֵּה אָנֹכִי שמי, ישעיהו, שפירושו: עזרת ה' וְהַיְלָדִים שמות שני ילדי: 'עמנו אל' ו'מהר שלל חש בז' אֲשֶׁר נָתַן לִי יְהוָה, לְאֹתוֹת וּלְמוֹפְתִים בְּיִשְׂרָאֵל, מֵעִם יְהוָה צְבָאוֹת הַשֹּׁכֵן בְּהַר צִיּוֹן. {ס}

מי שיפנו לאובות ולידעונים יענשו

יט וְכִי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם: "דִּרְשׁוּ אֶל הָאֹבוֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים הַמְצַפְצְפִים וְהַמַּהְגִּים הומים כיונים. הֲלוֹא עַם אֶל אֱלֹהָיו יִדְרֹשׁ, בְּעַד הַחַיִּים בשביל האנשים החיים אֶל הַמֵּתִים הוא שואל את המתים". כ "לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה תענו שאתם לא דורשים אליהם, אלא פונים רק לתורה ודברי הנבואה", אִם לֹא לשון שבועה (הנביא נשבע:) יֹאמְרוּ כַּדָּבָר הַזֶּה הדרישה אל המתים אֲשֶׁר אֵין לוֹ שָׁחַר אין בדרישה אל המתים יסוד אמת, השחר לא מאיר עליהם. כא ‏‏וְעָבַר בָּהּ מי שעבר, הלך בדרך הזו לדרוש לאובות ולידעונים וקרה ש- נִקְשֶׁה היה לו מצב קשה וְרָעֵב, וְהָיָה כִי יִרְעַב וְהִתְקַצַּף יכעס וְקִלֵּל בְּמַלְכּוֹ וּבֵאלֹהָיו וּפָנָה לְמָעְלָה ויפנה את תלונותיו כלפי מעלה. כב וְאֶל אֶרֶץ יַבִּיט ואז אל כל מקום שיביט אליו, וְהִנֵּה הוא יראה רק צָרָה וַחֲשֵׁכָה, מְעוּף צוּקָה חושך של מצוקה וַאֲפֵלָה מְנֻדָּח מתפשטת. כג כִּי לֹא מוּעָף לא תהיה עייפות לַאֲשֶׁר מוּצָק לָהּ למי שיבוא להציק לאומה, כָּעֵת הָרִאשׁוֹן הֵקַל בהתחלה יכה קלות אַרְצָה את נחלת זְבֻלוּן וְאַרְצָה נַפְתָּלִי, וְהָאַחֲרוֹן אך במכה האחרונה הִכְבִּיד, דֶּרֶךְ הַיָּם ישלח לגלות דרך ים כנרת עֵבֶר הַיַּרְדֵּן גְּלִיל הַגּוֹיִם ודרך אזור הגליל.


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות